המשחק: מחבואים של הדברים הטובים

---

התכל'ס, בקצרה

המשחק מקרב בין הורים לילדיהם, ומעודד את כל המשתתפים לאמץ פרשנות חיובית יותר לאתגרים.

במשחק, ההורה מציע לילד לחפש יחד את הדברים החיוביים במצב נתון, ומסיים בעידוד מחבק.

הוא פשוט ולא מצריך שום הכנה, ויכול לחזק ביטחון עצמי וחוסן נפשי.

---

ילדים רבים נוטים להתלונן או להתמקד בשלילי במצבים שונים.

כהורים, אנו מבקשים לחזק את יכולת ההתמודדות והחוסן הנפשי שלהם על ידי עידוד גישה חיובית יותר כלפי אתגרים.

אז איך משחקים?

במשחק פשוט זה כל משתתף מתבקש לחפש ולשתף ב"גילוי" - דבר חיובי, קטן ככל שיהיה, שהוא שם לב אליו בסביבתו או במצב נתון.

כל "תגלית" טובה מזכה את המשתתף במחווה חמה כמו חיבוק, נשיקה או תשבחות - המטרה היא ליצור אינטראקציה חיובית ומרוממת ככל האפשר.

בהתחלה כדאי לשחק כשהילד במצב רוח טוב. לאחר מכן, ברגע שהילד מתלונן על משהו, ולאחר שנתנו מקום לתלונתו*, ניתן להציע בעדינות משחק משותף ב"מחבואים של דברים טובים" כדי להאיר את המצב מזווית חיובית יותר.

*חשוב לתת תחילה מקום לרגשות הקושי של הילד ולהכיר בהם, ורק לאחר מכן להציע את המשחק ככלי לחיפוש נקודות אור משותפות.

רצוי שכל מי שנוכח מהמשפחה יוזמן להשתתף במשחק ולשתף בתורו בדברים החיוביים שהוא שם לב אליהם.

איך זה עוזר?

בהשראת הגישה האדלריאנית, המשחק מעודד את הילד לקחת אחריות על בחירת נקודת המבט שלו על המצב, תוך ליווי תומך ומעצים של ההורה. כך נוצרת הזדמנות לטפח עצמאות בגישה חיובית כלפי אתגרים.

גישת הפסיכולוגיה החיובית טוענת כי אימון שיטתי של היכולת למצוא ולהתמקד בחיובי, תורמת לחוסן נפשי ומסייעת בהתמודדות עם מצבי לחץ.

הקרבה הורית שבמשחק תורמת משמעותית לחיזוק ההיקשרות של הילד עם משפחתו. עצם כך, גוברת תחושת הביטחון של הילד בעצמו. מחקרים הראו כי משחק עם ההורים הוא כלי יעיל לחיזוק ביטחון, ההיקשרות, והההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים.

המשחק מעודד שיח מכבד ומקרב בין ההורה לילד. תקשורת מקרבת ידועה כבעלת השפעות חיוביות על

מערכת היחסים ועל העצמת ילדים.

דוגמאות למהלך משחק

דרך ארוכה הביתה

ילד: "נמאס לי כבר ללכת... ממש כואבת לי הרגליים"

אמא: "אני מבינה מתוק, באמת הלכנו היום המון"

ילד: "כן, אני ממש עייף כבר"

אמא: "בוא נשחק ביחד במשחק המחבואים של הדברים הטובים עד שנגיע? אולי נמצא משהו חיובי סביבנו בדרך שנותרה"

ילד: "אני לא טוב בלמצוא דברים טובים עכשיו..."

הורה: "אני אעזור לך להתחיל, העצים פה יפים וצבעוניים היום במיוחד, נכון?"

ילד: "נכון...(חושב ומתאמץ כדקה) גם הפרחים הוורודים האלה יפים..."

אחותו של הילד: "אני אוהבת את הצל הארוך שיש לנו עכשיו. אנחנו נראים יותר גבוהים מאמא!"

ילד: "תראו, אני עושה בצל צורה של ציפור!"

אמא: "וואו! אתם ממש טובים במשחק הזה!", מרימה אותם אחד אחד לנשיקה וחיוך רחב.

ריב בין אחים

ילדה: "די!! אדם שוב פיזר לי את כל הקלפים! ממש מעצבן אותי."

אבא: "זה באמת מרגיז... ומה עשית?"

ילדה: "הוא פשוט פתאום התחיל להשתולל ופירק את כל הקופה! הוא קטן מדי! אז דחפתי אותו."

אבא: "אני מבין שאת מאד כועסת. זה מרגיז שמפרקים ועוצרים את המשחק באמצע. אני גם יודע שבפעם הבאה תצליחי למצוא דרך אחרת להביע את הכעס מבלי לדחוף."

ילדה: (נרגעת קצת) "הוא כזה חוצפן..."

אבא: "בואי נתרחק רגע מכאן ונחפש יחד דברים טובים, ואח"כ נחזור לשחק בלי הפרעות?"

ילדה: "לא בא לי".

אבא: "אכפת לך לנסות לשחק? אפשר שאני אתחיל?"

ילדה: (נאנחת) "אוקיי"

אבא: "את ואדם נהנתם מאד מהמשחק לפני שזה קרה, נכון? עכשיו תורך - נסי לחשוב על משהו חיובי?"

ילדה: "טוב... (חושבת) לפחות יש לי אח לשחק איתו, אפילו שהוא מציק לפעמים."

אבא: "זו מחשבה חיובית נהדרת! ואת צודקת. אני שמתי לב שהפעם הוא גם ביקש סליחה. זה שיפור יפה מצידו"

האב מחייך אל ילדתו, מחבק אותה בחום, ואז מדגדג אותה קצת, והיא צוחקת בהנאה.

אבא: "אז עכשיו נחזור לשחק? את רוצה לשחק איתי או לנסות שוב עם אדם...?"

לא רוצה ללכת לבית ספר

ילדה: "אני לא רוצה ללכת היום לבית ספר!"

הורה: "וואו, מה קרה פתאום? ספרי לי..."

ילדה: "פשוט ממש משעמם לי שם..."

הורה: "זה נשמע מבאס. איפה משעמם לך? בשיעורים? בהפסקות?"

ילדה: "בשניהם. אני רוצה להישאר בבית"

(בהינתן זמן, ניתן להאריך כאן את השיחה ולהיות בקשב מלא לדברי הילדה, לשאול שאלות סקרניות ולא שיפוטיות. אך אם הזמן דוחק, כדאי לזכור לפתוח את השיחה הזו לאחר בית הספר, בזמן רגוע, ולהקשיב לילדה עד הסוף)

הורה: "אנחנו נצטרך לצאת לבית הספר בקרוב, למרות מה שאת מרגישה כרגע. זו הרגשה מאד מוכרת, גם לי לפעמים לא מתחשק ללכת לעבודה. אם זה בסדר, אני רוצה שנדבר על זה עוד כשתחזרי מבית הספר, אני רוצה להקדיש לך זמן ולשמוע הכל.

ילדה: "אוף. טוב."

הורה: עד שנצטרך לצאת יש לנו עוד כמה דקות. אולי ננסה בינתיים משחק קטן של המחבואים של הדברים שטובים בבית הספר? מה את אומרת?"

ילדה: "בסדר... (מנסה לחשוב ולחפש משהו טוב) אולי הדבר הטוב היחיד הוא שיש לי שם חברות טובות, רק איתן לא משעמם לי."

הורה: "זו התחלה נהדרת! גם אני מצאתי משהו טוב! לפעמים את גם לומדת שם דברים מעניינים, כמו למשל מה שסיפרת לי שלשום על הנחיתה על הירח, נכון?"

ילדה: "כן, אני מניחה שלפעמים יש דברים מעניינים."

הורה: "מה עוד נחמד לפעמים בבית הספר, יש עוד משהו חיובי שאת מצליחה לחשוב עליו?"

ילדה: (חושבת...)"המורה לפעמים נותנת לי להיות אחראית קישוט"

הורה: "מחשבה יפה! את הולכת ונעשית מומחית במשחק הזה! מרגש אותי לראות כמה את טובה בו!"

הורה מלטף את ראשה של הילדה, מחייך אליה, ומחזיק בידה בחום.

הורה: "הגיע הזמן לצאת לבית הספר. מוכנה?"

ילדה: "בסדר..."

ילדים רבים נוטים לאמץ פרשנות שלילית של מצבים. המשחק "המחבואים של הדברים הטובים" יכול לסייע באימון שריר החיוביות אצלם (ובואו נודה על האמת - גם אצלכם: כולנו יכולים להנות מחיזוק החיוביות)

פשוט, מעצים וקל לביצוע - המשחק מזמן אינטימיות וחיזוק היקשרות עם ילדיכם. למה שלא תנסו זאת כבר היום?